למה החימום באמצעות אינפראאדום שלכם נהרס כל הזמן (ואיך תיקנו את זה)
אם אי פעם קרה לכם שהמחמם באמצעות אינפראאדום שלכם הפסיק לעבוד, כנראה ששמתם לב שזה קורה תמיד באותו מקום – בדיוק בנקודה שבה החוטים נפגשים עם המחמם.
זו בעיה מעצבנת. הבידוד נשבר, המתכת מתחילה להתקלף עקב חמצון, ואז – פוף – כל המערכת נהרסת. הרכיב החימומי עצמו בדרך כלל בסדר. האשם האמיתי הוא החיבור בין החוטים.
בעיית ה“נשימה”
רוב המחממים הזולים משתמשים רק בקצת דבק או חומרי אטימה פשוטים. זה עובד לזמן מה, אך לא בסביבה בעלת טמפרטורות גבוהות.
חשבו על זה: המחמם נהיה חם, המתכת מתרחבת. כשהוא מתקרר, המתכת מצטמצמת. תהליך זה גורם לפיצול החיבור בין החוטים. כשנוצרת סדק קטן, לחות וחמצן מהחדר חודרים פנימה.
זו הנקודה שבה הדברים נהיים גרועים. החיבור מתחיל להתחמצן, ונוצרת התנגדות חשמלית גבוהה. התנגדות זו גורמת לחום יתר, שבסופו של דבר הורס את החוטים.
כיצד לעשות זאת נכון
החלטנו להפסיק להשתמש בדבק. במקום זאת, אנו משתמשים בחומרי אטימה איכותיים שיוצרים אטימה מושלמת. אנו משתמשים בחומרי סיליקון או סראמיקה בעלי עמידות גבוהה, שמתחברים כימית לחוטים ולמארז של המחמם. החומרים האלו לא רק נמצאים על הפני השטח, אלא הופכים לחלק מהמערכת עצמה.
כך נמנע התהליך של “נשימה” של המערכת. אין אוויר שחודר פנימה, אין לחות שחודרת פנימה, והחוטים נשארים מבודדים מהאוויר הלח בחדר האמבטיה. בצורה זו, תהליך ההזדקנות של המחמם נעצר לפני שהוא בכלל מתחיל.
חיסרון אחד
יש עם זאת חיסרון אחד. מכיוון שחומרי האטימה האלו חזקים יותר, הם תופסים יותר מקום. אם אתם עוצבים את מערכת ההרכבה, ודאו שיש מספיק מקום. אם החיבור נעשה חזק מדי, זה יגרום ללחץ מכני על החוטים.
תנו לחוטים מספיק מקום, השתמשו בחומרי אטימה איכותיים, והמחממים האלו כנראה יחזיקו מעמד יותר משאר המחממים בחדר האמבטיה.