כיצד לבחור את הגודל הנכון של מחממי אינפרא-אדום למראות בחדרי אמבטיה
האם יצא לכם פעם לצאת ממקלחת חמה ולבזבז חמש דקות על ניקוי המראה בעזרת מגבת, רק כדי לראות את הפנים שלכם? זה מעצבן מאוד. הפתרון פשוט למדי: אנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום כדי לחמם את הזכוכית. אם המראה חם יותר מהאוויר הרטוב בחדר, הערפל לא יישאר על הזכוכית. אבל יש כאן טריק – צריך שהזכוכית תהיה חמה מספיק כדי שתישאר שקופה, אך לא כל כך חמה עד שהמראה עלול להישבר או שיישחקו הרבה אנרגיות.
בחירת ההספק הנכון
אי אפשר פשוט לבחור כל מחמם שנראה לנו מתאים. מראה קטן בחדר אמבטיה קטן לא זקוק להספק גבוה כמו מראה גדול שנמצא בחדר השינה הראשי. הכל תלוי בשטח הזכוכית. עבור מראות קטנים, נורה בהספק נמוך (בין 50W ל-150W) בדרך כלל מספיקה. זה יוצר חום מתון שמונע את יצירת הערפל. אבל עבור מראות גדולים? יהיה צורך בהספק גבוה יותר, או במספר נורות. אחרת, יהיו “אזורים קרים” – אותם אזורים בהם עדיין יש ערפל. חשוב לא להגזים בהספק – אם נוסף יותר מדי חום לזכוכית דקה, זה עלול לגרום לבעיות.
הקונפליקטים
יותר הספק אומר שהמראה יהיה שקוף מהר יותר. זה נשמע נהדר, נכון? אבל יש בעיה – כל החום הזה צריך ללכת למקום כלשהו. הוא חודר למסגרת ולקיר. אם משתמשים בנורה בעלת הספק גבוה במקום צפוף ללא אוורור, החום יתצבר. עם הזמן, זה עלול לפגוע בשכבת הכסף שעל גבי המראה. אני תמיד ממליץ להשתמש בשעון מעורר או בתרמוסטט. אין צורך שהמחמם יעבוד כל היום. צריך שהוא יפעל רק עד שהערפל נעלם, ואז הוא יכול להיכבות.
הגדרת ההגדרות
כשתתכננו את העיצוב, יש למקם את הנורות ממש מאחורי האזור בו אנשים מסתכלים על המראה. אני ממליץ על נורות קוורץ-הלוגן, כי הן מתחממות כמעט באופן מיידי. כמו כן, חשוב שהחוטים יוכלו לעמוד בעומס רציף, כדי שלא יימצאו בעיות עם המפסקים. אם משתמשים במספר נורות, יש לפזר אותן בצורה שוויונית, כדי שהחום יתפשט באופן שווה והמראה יישאר שקוף.